כלכליסט יפתח קצור

by

פורסם בכלכליסט: האם עסק יכול להמציא את עצמו מחדש

עסק לא רק יכול אלא חייב להמציא את עצמו מחדש! במוקדם או במאוחר, כל העסקים, גם המצליחים ביותר, ממצים את פוטנציאל הצמיחה שלהם, ועליהם להתמודד עם המציאות שבה הם צריכים להמציא את עצמם מחדש. הנתונים אכן מראים כי בסופו של דבר, כשני שלישים מהעסקים נתקעים, נרכשים, או נאלצים להסגר.

בעידן הכלכלה הגלובלית, כאשר בפני הלקוח קיימות חלופות רבות ומוצרים חדשים, עסק שרוצה לשרוד, פשוט חייב להמציא את עצמו מחדש. היכולת למשוך את העסק אל שלב צמיחה נוסף, הוא המפריד לעיתים בין חיים למוות של חברה.

כל צמיחה עסקית דורשת שינוי. עסקים אינם מצליחים להמציא את עצמם מחדש משום שהם ממתינים זמן רב מידי. הפחד והרתיעה הטבעית משינוי פשוט תוקעים אותם, והם משקיעים את רוב האנרגיה שלהם בלהמשיך ולעשות את אותו הדבר במקום להקדיש אנרגיה ליצירת יסודות להתחדשות.

הנתונים מראים כי לעסקים אשר המציאו את עצמם מחדש בהצלחה, קיימת תכונה אחת במשותף: הם נוטים להתבונן מחדש על התחרות בענף שלהם, תוך חידוש יכולותיהם – וטיפוח מיקוד עסקי חדש.

המצאה מחדש של העסק והשקעת מאמץ ארגוני לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים חיוניים להתקדמות העסק ולהישרדותו. כאשר עסקים מפסיקים לחדש, או לנסות דברים חדשים, הם פשוט נתקעים. בעוד שהפאזה הניהולית של ימינו סובבת סביב היכולת “לפתור בעיות”, בעלי עסקים חייבים לסגל לעצמם את הנכונות והרצון להבין כי לא רק המוצר, או המחיר, אלא ובעיקר היצירתיות והחדשנות הם הם היתרון התחרותי האמיתי.

רוצים להמציא את העסק שלכם מחדש?

לחצו כאן

by

by

פורסם בכלכליסט: “תסתכלו עלי”: חיפוש אחר משקיע לעסק

כולנו רוצים משקיע שיסתכל עלינו. גם אם אתה לא מחפש מימון ואין לך תוכניות למכור, אתה עדיין רוצה שהעסק שלך יהיה ראוי להשקעה. הסיבה לכך היא, שעסק שראוי להשקעה הוא נכס. אם אתה לא יכול לשכנע מישהו שהעסק שלך שווה השקעה, משהו כנראה לא בסדר. ואם העסק שלך הוא לא נכס, אז אתה כבעל העסק, בסך הכל מחזיק משרה מתגמלת ולא יותר. לא משנה מה הסיבות ואיזו מוטיבציה מניעים אותך, חיפוש אחר משקיע לעסק שלך, היא ללא ספק אחת מהפעולות העסקיות המשמעותיות ביותר שתעשה בעסק. זה תהליך מורכב שדורש זמן רב, ורצוי שתהיה מוכן אליו.

האם אתה באמת רוצה משקיע?

האם אתה באמת מוכן להכניס שותף לעסק שלך? כדי לדעת את התשובה לכך, אתה צריך לדעת להכיר קודם כל את עצמך. שותפות היא לא רק עסק והכנסת משקיע לעסק היא הרבה יותר מכסף. מאחר ורוב בעלי העסקים מחוברים רגשית לעסק שלהם, אתה חייב לקחת בחשבון את האספקט האמוציונאלי ולדעת שלאגו שלך יש תפקיד במשחק. להכניס שותף לעסק זה אומר להסכים לחלוק עם מישהו אחר את החלום שלך, את תפיסת העולם שלך, את הפחדים שלך, את התקוות שלך, את האינטימיות שלך ואת האתיקה הפנימית – תהא אשר תהא, אשר מנחה אותך. אתה צריך לקחת בחשבון שהשותף הזה שתיקח יכול להיות מישהו שהמוטיבציות שלו והשקפת העולם שלו עשויות להיות שונות בתכלית השינוי מאלו שלך.

לאן אתה רץ?

לרוץ למצוא משקיע זו דרך ארוכה ומפותלת שבסופה אתה מקווה שתצליח לשכנע מישהו לשים את הכסף שלו על העסק שלך. אבל לפני שאתה מתחיל את הדרך הזו אתה חייב לברר עם עצמך לאן אתה רץ? ולמה בכלל אתה מחפש משקיע? ואיזה סוג של עזרה אתה מצפה לקבל ממנו? האם אתה מחפש מישהו בעל ידע וניסיון שתוכל להתייעץ איתו? או שאתה מחפש מממן שיזרים אליך כסף “טיפש” ויניח לך לעשות עם הכסף שלו מה שאתה רוצה ופשוט יסמוך עליך בעיניים עצומות? או שאולי אתה מחפש שותף פעיל שימלא תפקיד בעסק ושישלים תכונות שחסרות בך? כדי לדעת איזה שותף אתה מחפש אתה צריך לברר בינך לבין עצמך איך אתה רוצה שיראה היום שאחרי. אתה צריך לעצום את העיניים ופשוט לדמיין. מה יקרה ביום שבו השותף החדש שלך יכנס כבעל זכויות אל תוך הממלכה הפרטית שלך ויתחיל להיות חלק מהעסק. נסה לדמיין את היום הזה. איך אתה רוצה שהדברים יתנהלו בעסק? מה תהיה חלוקת התפקידים? איך אתה רוצה שהחלטות תתקבלנה? האם תהיה מוכן לקבל דעה שונה משלך? ואיזה חופש פעולה יסכים האגו שלך לתת לשותף החדש שלך לקבוע וליישם מהלכים בעסק.

אחרי שדמיינת והבנת איזה סוג של משקיע אתה מחפש, כדאי שתתחיל לחשוב גם עליו. על השותף שלך. על המשקיע. צא מתוך עצמך ותנסה לחשוב למה זה כדאי לו. הוא אולי יחשוב שהעיניים שלך יפות אבל זה לא יספיק לך כדי לשכנע אותו להשקיע בעסק שלך. השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך הוא “מה באמת שווה העסק שלי?” סביר להניח, שזאת תהיה גם השאלה הראשונה שהמשקיע ישאל אותך, עוד לפני שהוא בכלל יסתכל על העסק שלך. אבל כדי שתוכל לענות על השאלה הזאת אתה צריך להביט על העסק שלך בעיניים שלו, אתה צריך לזכור שאת כל מה שאיחלת לעצמך ביום שפתחת את העסק אתה רוצה לאחל גם לשותף שלך: שהעסק שהוא משקיע בו יספק לו הכנסה, רווחים וביטחון כלכלי לעתיד וכדי שתוכלו ללכת את הדרך המשותפת הזאת יחד – הדבר שאתה הכי צריך לדאוג ולקוות לו הוא שההשקעה בעסק שלך תהייה כדאית גם לו. כי בעסקים כמו באהבה, לקבל – משמעותו לדעת גם לתת.

זקוקים לייעוץ עסקי?

לחצו כאן

by

by

פורסם בכלכליסט: עסק בהפרעת קשב

עסק בהפרעת קשב

מתי הייתה הפעם האחרונה שסתם ישבתם על הכסא שלכם במשרד ולא עשיתם כלום? אבל כלום. כלום! הורדתם את היד מהמקלדת, העפתם הצידה את העכבר, כיביתם את הסלולארי, סגרתם את המחשב, כן, גם את המחשב הנייד. וגם את הטאבלט. את הכול. פשוט סגרתם הכול. וסתם ישבתם בשקט, בהיתם בחלון וחשבתם על העבודה שלכם? או על חייכם בכלל?

מעט מאד מאיתנו מסוגלים לשבת ככה בשקט ליותר מעשר דקות. אנחנו דור שנידון לחיות בהפרעת קשב מטורפת. למעשה, ובמובן מסוים כבר אי אפשר באמת לפעול בעולם של היום ללא היכולת לעכל זרם בלתי פוסק של מידע בתוך סביבה שכולה הפרעת קשב אחת גדולה. כולנו סובלים מהפרעת קשב וריכוז. המחשבה תועה לכיוונים שונים, נושא אקראי רודף נושא אקראי, התסמונת הזו הפכה להיות דרך החיים שלנו.

לתפקד

אני מנסה להתרכז בניסוח הטור הזה, הודעת מייל. הצליל הזה פועל עלי כמו התניית פאבלוב. אני חייב להעיף מבט אל החלונית שצפה לי בקצה המסך. חמישה מיילים נכנסים. בזה אחר זה (יש לי כמה חשבונות מייל, אלא מה) אני מה זה מתאפק לא לפתוח ולקרוא את המיילים עכשיו ומייד. אני כותב ומנסה לחבר את קרעי הרעיונות שלי לתובנה אחת שלמה, אבל תוך כדי אני גם מחפש מידע באינטרנט, ומנהל לסירוגין, שתי שיחות בוואטצאפ. הנייד שלי (שוב) מצלצל. אני עונה. מנסה להתרכז בשיחה תוך שאני קורא על מסך המחשב שמולי מאמר באנגלית על נושא שבכלל לא תכננתי להגיע אליו. השיחה בסלולארי מסתיימת, אבל אני לא מספיק להניח את הנייד כי בדיוק נכנס לי אסמאס “רגיל”. אני קורא את ההודעה, מנסח תשובה קצרה ושולח, בוהה במסך מולי מנסה להבין מה עכשיו. עובר לרגע, נשבע, רק לרגע, לפייסבוק בודק אם קיבלתי הודעה. מרפרף על הניוז פיד, מצליח להתאפק לא להיסחף לקריאת ידיעה חדשותית שמושכת את תשומת ליבי. סוגר. אסמס נוסף נכנס. עניין אחר. אני קורא. מקליד תשובה. מקבל תשובה מיידית. עונה שוב. הטלפון מצלצל. שיחה של רבע שעה. חזרתי. כן, על מה דיברתי? אה כן, הפרעת קשב וריכוז.

החוויה האישית

החידושים הטכנולוגיים גורמים לשינויים משמעותיים בהתנהגות החברתית שלנו, והפרעת הקשב שלנו היא אחד הסימפטומים לכך. יחד עם זאת וככל שמדובר בעולם העסקי העולם של היום הוא מערב פרוע של רעיונות ואפשרויות. התחום הוא כה חדש שאפילו “ספר החוקים” שלו עדיין לא נכתב  וגבול האפשרויות הוא גבול הדמיון שלכם

הרעב של כולנו להיות מחוברים 24 שעות אל מכשירי קצה, וטכנולוגיה זמינה המאפשרת לאסוף עלינו מידע צרכני ולנתחו ברמת הפרט הבודד, יוצרים הוויה צרכנית חדשה, הממוקדת בחוויה האישית של הצרכן – וכך, מתוך הפרעת הקשב של כולנו הולכת ונוצרת הזדמנות חדשה, המבוססת על היכולת לעצב עבור הלקוח שלכם הצעת ערך ממוקדת, רלוונטית לצרכיו שתלכוד את תשומת ליבו ותניע אותו לפעולה מיידית.

בשנת 2015 ישתווה מספר הטלפונים הניידים למספר האנשים על פני כדור הארץ. נייד אחד על כל אדם. כבר עכשיו יותר אנשים משתמשים בטלפון הנייד שלהם מאשר במחשב. מכשיר הקצה הנייד הפך לחלומו הרטוב של כל משווק: הוא מספק ערוץ תקשורת אישי, חוויתי, זמין ומיידי, המאפשר לפנות אישית אל הלקוח ולספק לו הצעת ערך תפורה למידותיו, אשר תניע אותו לבצע פעולה מיידית מכל מקום: לרכוש מוצר, להזמין שירות או לשמר מערכת יחסים

הכלים הטכנולוגיים משדרגים את התפיסות הקלאסיות של השיווק הישיר ומתאימים אותן למציאות של המאה עשרים ואחת. הקמפיין השיווקי שלכם יכול להיות היום ארוז כאפליקציה, או מבוסס קוד QR או נוכח בפייסבוק, או הכל ביחד, בקרוב גם תכנית ריאליטי חדשה של “קשת” תעשה שימוש באפליקציה סלולארית בעזרתה כל צופה בבית יקבע בשידור ישיר האם המתמודד שמופיע בטלוויזיה עובר לשלב הבא.

לדבר אחד אנחנו צריכים להתרגל: העולם שלנו נשלט על ידי טכנולוגיות מכשירי קצה. הם מסיחים את דעתנו, מעשירים את עולמנו, ומייעלים אותו. הם מבדרים אותנו, גורמים לנו להפרעת קשב וריכוז ומשנים את ההתנהגות החברתית שלנו. אבל הם כאן.  והדבר הזה הוא כאן כדי להישאר.

?זקוקים לייעוץ עסקי 

לחצו כאן

by

by

מאת: יפתח קצור – מנטור לעסקים ומומחה לאסטרטגיה עסקית

למרות הנטייה הטבעית לחשוב שכסף הוא דבר מוחשי כמו השטרות והמטבעות שבכיסנו, האמת היא שכסף מזומן, שנוצר על ידי ממשלות מהווה רק כ 5% מהכסף שבמחזור. יתר 95% הכסף אינו קיים, והוא מבוסס רק על לולאות פיננסיות  המבוססות על התחייבויות להחזיר הלוואות, במה שמכונה “כלכלת חוב”

כלכלה וירטואלית- למעשה רוב הכלכלה שלנו היא וירטואלית. עסקאות קטנות מתבצעות עדיין במזומן, אבל רוב הפעילות העסקית והאישית שלנו מבוססת על העברת כספים דיגיטלית באמצעים אלקטרוניים. הכסף שלנו מעולם לא היה וירטואלי יותר. הועדה שעל הקמתה הכריזה לאחרונה המדינה, לבחינת צמצום השימוש בכסף מזומן ומעבר למטבע דיגיטאלי בישראל, מספקת לנו הצצה אל העתיד הלא רחוק שבו מטבעות וירטואליים יניעו את הכלכלה

Second life

 משחק אינטרנטי ווירטואלי שיצר מערכת כלכלית, המאפשרת משתתפי המשחק לסחור ביניהם בסחורות ובשירותים ולשלם עבורם ב”דולר” ווירטואלי, שאותו ניתן להמיר למטבע ריאלי בעולם האמיתי.  המטבע הוירטואלי המכונה “לינדן דולר” היה רק שלב ראשוני באבולוציה של הכסף הווירטואלי, מעיין חימום מנועים לקראת הדבר האמיתי.המטבע הווירטואלי הראשון שמנסה לעשות את השינוי ולמעשה סולל את הדרך הוא ה “ביטקוין“. זהו מטבע וירטואלי, שלא שייך לאף מדינה או בנק, והערך הכלכלי שלו  מבוסס על ערך מתמטי. הביטקוין נוצר בשנת 2009 על ידי מתכנת אנונימי המסתתר תחת שם בדוי סאטושי נקאמוטו, אשר יצר פרוטוקול תקשורת בין מחשבים ושיטה מבוססת אלגוריתם על פיו הנפקת מטבע (“כריית מטבע”) מתאפשרת באמצעות פיתרון ממוחשב של בעיות מתמטיות מסובכות. מעבר להיות מטבע בעל ערך כלכלי יוצר הביטקוין מודל של פעילות פיננסית דיגיטלית, שאינה נשלטת על ידי מדינות או תאגידי פיננסים. כך מאפשר הביטקוין לכל אחד מאיתנו לנהל את כספו בעצמו וללא יכולת להתערבות של אף גורם ולהעביר תשלומים בין משתמשים, באופן ישיר וללא מעורבות של בנק או מערכת סליקה רשמית אשר תפקח ותיגבה עמלות בתהליך

כסף דיגיטלי- העברת כסף וירטואלי ישירות מאדם לאדם, באופן חופשי ממגבלות של גבולות מדיניים או מתווכים גוזרי קופונים, הוא תהליך התפתחותי בלתי נמנע של הכלכלה הדיגיטלית . המפסידים היחידים מהתהליך הם הגורמים אשר עד כה עשו כסף מחומות ההגנה ומהמגבלות המוטלות על הבנקאות המסורתית. המודל הזה יוצר כאב ראש חדש למערכות הפיננסיות והמשפטיות. המודל החדשני הזה שבו אני יכול להעביר את הכסף ישירות לצד השני, ללא צורך בשירותיו של גורם מתווך כמו בנק או מערכת סליקה, מייתר את המודל העסקי היוצר לבנקים את רווחיהם כמתווכי כסף ומשנה למעשה גם את יכולת המדינה לשלוט בכסף ולגבות מאיתנו מיסים – ויתכן שזהו הרקע הנכון להבין את הקמתה בישראל של הוועדה לבחינת המעבר למטבע דיגיטלי, שהוקמה לכאורה כדי להלחם בהון השחור, אולם למעשה מתוך כוונה להציב תשובה רגולטורית לאיום שמציבה הכלכלה הדיגיטלית ווירטואלית על יכולת המדינה לשלוט בכסף. הפיכתו של הכסף לביט דיגיטלי מאפשרת לחברות וליחידים לשנע אותו באופן יעיל ומאובטח יותר, מהיר, מיידי וזול. כל זמן שהרגולציה והחוק אינם מגבילים את השימוש באמצעים דיגיטליים לניהול כספים, דווקא בעלי העסקים הקטנים הם אלה אשר עשויים להיות המרוויחים הגדולים משימוש בכסף הווירטואלי. השליטה המלאה של העסק בהליך קבלת התשלום וזאת מבלי שלאף גורם תהיה יכולת להקפיא את התשלום או לעכבו, הרווח הנובע מקבלת תשלומים – פטורים לחלוטין מכל עמלה לגורמי סליקה ואשראי למיניהם, והיכולת לנהל מערכת בנק עצמאית, אלו הם יתרונות משמעותיים עבור המשתמש בין אם תאגיד עסקי, או אדם פרטי.

שינוי העולם הכלכלי- אין ספק שהרגולציות והמערכות הבנקאיות ינסו להלחם בתופעה הזו המאיימת על ההגמוניה שלהם ועל שליטתם במערכות הפיננסיות. אבל העולם הכלכלי צועד לשינוי. כבר עכשיו ניתן להמר שהשפעתו של המטבע הווירטואלי על חיינו הכלכליים תהיה דרמטית. וכמו שכבר קרה לא אחת במהפכה הדיגיטלית, קובעי המדיניות הכלכלית יגלו מהר מאד שכדאי להם להשתלב במגמה במקום לנסות ולעצור אותה.

?זקוקים לייעוץ עסקי

לחצו כאן

by

by

פורסם בכלכליסט: ההזדמנות הטמונה בכסף החדש

תתארו לכם מצב שבו אין יותר כסף מזומן. כל העסקאות שלכם רשומות ומדווחות באופן מיידי. כל מנת פלאפל, כל כוס קפה על הדרך, כל קנייה וכל רכישה, הכול משולם באמצעי אלקטרוני ומדווח באון-ליין למחשבי האוצר.

הועדה שעל הקמתה הכריזה לאחרונה המדינה, לבחינת צמצום השימוש בכסף מזומן ומעבר למטבע דיגיטאלי בישראל, מספקת לנו הצצה אל העתיד הלא רחוק שבו מטבעות וירטואליים יניעו את הכלכלה.

 למעשה הסכומים בחשבונות הבנק שלנו וירטואליים כבר היום. עסקאות קטנות מתבצעות עדיין במזומן, אבל רוב הפעילות העסקית והאישית שלנו מבוססת על העברת כספים דיגיטלית באמצעים אלקטרוניים. הכסף שלנו מעולם לא היה וירטואלי יותר.

 Second life הוא משחק אינטרנטי וירטואלי בו נעשה שימוש במטבע המכונה “לינדן דולר”. המיוחד במשחק הזה הוא המערכת הכלכלית שהתפתחה בו, המאפשרת למשתתפי המשחק לסחור ביניהם בסחורות ובשירותים ולשלם עבורם ב”לינדן דולר” ווירטואלי שאותו ניתן להמיר למטבע ריאלי בעולם האמיתי. מבחינת רשויות האוצר האמריקני שבחנו את הנושא, “לינדן דולר” אינו נחשב ככסף אמיתי, וההתייחסות אליו היא כאל קופון. אלא שה “לינדן דולר” היה רק שלב ראשוני באבולוציה של הכסף הווירטואלי, מעיין חימום מנועים לקראת הדבר האמיתי.

 ביטקוין מה?!

“ביטקוין” הוא המטבע הווירטואלי הראשון שמנסה לעשות את השינוי ולמעשה סולל את הדרך. זהו מטבע וירטואלי, שלא שייך לאף מדינה או בנק, והערך הכלכלי שלו  מבוסס על ערך מתמטי.

 הביטקוין נוצר בשנת 2009 על ידי מתכנת אנונימי המסתתר תחת שם בדוי סאטושי נקאמוטו, אשר יצר פרוטוקול תקשורת בין מחשבים ושיטה מבוססת אלגוריתם על פיו הנפקת מטבע (“כריית מטבע”) מתאפשרת באמצעות פיתרון ממוחשב של בעיות מתמטיות מסובכות. להכריז על מטבע חדש זה קל – הקושי הוא לגרום לאנשים להשתמש במטבע, שהרי רק השימוש המעשי בכסף מבטא את ערכו. קפיצת המדרגה המשמעותית בערכו של המטבע החדש התרחשה בעת המשבר הכלכלי בקפריסין שעה שהממשלה הקפריסאית לא יכלה להבטיח את ערכו של המטבע שלה ומשקיעים רבים המירו את כספם למטבע ביטקוין.האירוע הזה היווה זרז לגיבוש ערכו של הביטקוין אשר נסחר בשבוע האחרון בעולם לפי שווי של כ 135$ דולר למטבע.

 הבלטה החדשה

הביטקוין מאפשר העברת תשלומים בין משתמש קצה אחד למשנהו, באופן ישיר וללא מעורבות של בנק או מערכת סליקה רשמית אשר תפקח ותיגבה עמלות בתהליך. בהיותו כסף גלובלי, דיגיטלי, בלתי נשלט, מוגן במפתח דיגיטלי, מוצפן מפני פריצה או חדירה, מספק הביטקוין פיתרון לפעילות פיננסית דיסקרטית מאובטחת ומשמש כבר היום, בין היתר, כאמצעי תשלום בעסקאות סחר בינלאומי בלתי חוקי של נשק וסמים.

 המודל הזה של פעילות פיננסית גלובלית דיגיטלית, שאינה נשלטת על ידי מדינות או תאגידי פיננסים, באופן המאפשר לכל אחד מאיתנו לנהל את כספו בעצמו וללא יכולת להתערבות של אף גורם, יוצר כאב ראש חדש למערכות הפיננסיות והמשפטיות. המודל החדשני הזה שבו אני יכול להעביר את הכסף ישירות לצד השני, ללא צורך בשירותיו של גורם מתווך כמו בנק או מערכת סליקה, מייתר את המודל העסקי היוצר לבנקים את רווחיהם כמתווכי כסף ומשנה למעשה גם את יכולת המדינה לשלוט בכסף ולגבות מאיתנו מיסים. רק תתארו לכם מצב שבו העירייה לא תוכל יותר לעקל את חשבון הבנק שלכם בגלל שלא שילמתם חוב חנייה משנת 2001. ויתכן שזהו הרקע הנכון להבין את הקמתה בישראל של הוועדה לבחינת המעבר למטבע דיגיטלי, לכאורה כדי להלחם בהון השחור, אולם למעשה מתוך כוונה להציב תשובה רגולטורית לאיום שמציב המטבע הווירטואלי על יכולת המדינה לשלוט בכסף.

 העסק הקטן המרוויח הגדול

כל זמן שהרגולציה והחוק אינם מגבילים את השימוש בביטקוין, דווקא בעלי העסקים הקטנים הם אלה אשר עשויים להיות המרוויחים הגדולים משימוש במטבע הביטקוין הגלובלי והווירטואלי. הרווח הנובע מקבלת תשלומים פטורים לחלוטין מכל עמלה לגורמי סליקה ואשראי למיניהם, השליטה המלאה של העסק בהליך קבלת התשלום וזאת מבלי שלאף גורם תהיה יכולת להקפיא את התשלום או לעכבו, אלו הם יתרונות משמעותיים עבור העסק הקטן. בנוסף, חדירתו של המטבע ותפוצתו יוצרת מוטיבציה אצל מי שמחזיק בו להשתמש בו, ועסק אשר יאפשר תשלום בביטקוין ייצר לעצמו יתרון תחרותי ויוכל לגלות קהלי יעד חדשים הלהוטים לעשות שימוש במטבע שבידם.  

 אין ספק שהרגולציות והמערכות הבנקאיות ינסו להלחם בתופעה הזו המאיימת על ההגמוניה שלהם ועל שליטתם במערכות הפיננסיות. אבל העולם הכלכלי צועד לשינוי. כבר עכשיו ניתן להמר שהשפעתו של המטבע הווירטואלי על חיינו הכלכליים תהיה דרמטית. וכמו שכבר קרה לא אחת במהפכה הדיגיטלית, קובעי המדיניות הכלכלית יגלו מהר מאד שכדאי להם להשתלב במגמה במקום לנסות ולעצור אותה.

זקוקים לייעוץ עסקי?

לחצו כאן

by

by

האם הלקוחות שלך עוזבים אותך לטובת נותני שירות שמציעים חווית לקוח דיגיטלית?

התשובה ללא ספק היא כן! רעידת האדמה שחוללה אפליקציית בענף המוניות אשר שינתה את הדרך בה אנשים מזמינים מונית, היא דוגמא מצוינת לעובדה שהלקוחות נוטים כיום יותר ויותר להמיר ערוצי שיווק ומכירה קלסיים ביישומים ניידים, דיגיטליים, כאשר ניתנת להם ההזדמנות לכך

לכאורה מה לענף המוניות שמהותו מתן שירות בעולם הפיסי של שינוע כלי רכב, הובלת נוסעים, כבישים ונהגים עצבניים, לבין עולם הטכנולוגיה הדיגיטלי הקריר שמתקיים אי שם בעולם וירטואלי? למעשה Get Taxi השתמשה בכל יתרונות הטכנולוגיה הדיגיטלית כדי להמציא מחדש את מערכת היחסים שבין הלקוח לבין נותן השירות ויצרה חווית לקוח חדשה ומלהיבה עד כדי כך שמוטטה כמעט לחלוטין את המודל הישן של תחנת המוניות הקלאסית.

עסקים שרוצים להמשיך ולשרוד בעולם הכלכלי החדש חייבים להתקדם ולפתח את המודלים העסקיים הדיגיטליים שלהם וליצור ערך תחרותי – ובמקרים רבים אף להמציא את עצמם מחדש.

“אני בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי”, טוען אלון אולארצ’יק, ואכן, היום, ללא מודל עסקי דיגיטלי, אתה משאיר את לקוחותיך לאחרים ונשאר משתרך מאחור, פשוט כי חוקי המשחק השתנו ועסקים צריכים היום ללמוד לשרת ולענות על צרכי הלקוחות  בסביבה הדיגיטלית.

אם החברה שלך אינה מציעה ללקוחותיה חוויה דיגיטלית לא פחות מנהדרת, לקוחות רבים ובמיוחד הצעירים שבהם, פשוט יעברו הלאה אל המתחרים, אלה המציעים להם חוויות לקוח באופן דיגיטלי,  או לחילופין יעשו יותר עסקים עם חברות בינלאומיות בעלות מקדם תחרותי גבוה משלך כדוגמת אי ביי או אמזון.

הכלכלה החדשה הדיגיטלית משנה לחלוטין את חווית הלקוח. תהליכים עסקיים דורשים כיום חשיבה מחודשת ויצירת מודלים עסקיים המבוססים על ערוצי תקשורת ונגישות שונים. עבור חלק מבעלי העסקים, תפיסה זו יכולה להיות קשה להבנה, אך העובדה היא כי התאמת מודל עסקי קלאסי אל העולם הווירטואלי, מיישמת למעשה את אותם העקרונות העסקיים של שירות, קנייה ומכירה – רק בערוץ תקשורת חדש.

העולם הדיגיטלי הורס מודלים כלכליים מסורתיים כדוגמת Get taxi שטלטלה את מודל תחנת המוניות המסורתי, אך יחד עם זאת זהו עולם שמוליד הזדמנויות חדשות ומסעירות ליצירת ובניית קשרים חדשים בין עסקים, מידע ואנשים.

קידום במנועי חיפוש, מחשוב ענן, או התנהלות נכונה ברשתות החברתיות, יחד עם יכולת ניתוח נתונים בצורה ממוקדת, הם כלים אשר מאפשרים לבעל עסק לייצר ולעצב סגנונות שונים של התקשרויות עם לקוחות, לבנות אמון ולשפר את חוויית הקניה.

בנוסף, עלויות המיתוג בעולם הדיגיטלי הנמוכות באופן משמעותי מאלו שנדרשו בעולם הפרסום של האתמול,מאפשרות לכל בית עסק ולו הזעיר ביותר (ולמעשה לכל אחד) לבנות לעצמו בהינף מקלדת נוכחות מותגית בעלת משמעות ולייצר לעצמו יתרונות תחרותיים שהיו נשמעים כפנטזיה דמיונית בעולם  הכלכלי הישן.

זקוקים לפתרונות חדשים לקידום העסק?

לחצו כאן

by