כסף ; השיטה המוניטרית; הלוואה ;הלוואות; בנק; בנקים; יפתח קצור; חוב

now browsing by tag

 
 

שיטת הכסף

Facebooklinkedinby feather

מה יש בו בנושא ייצור הכסף שמעורר חשש כה גדול מלעסוק בו? העובדה היא שיש שקט גדול מאחורי המנגנון והשיטה של יצירת הכסף

התמזל מזלי ללוות מקרוב את הרצאתו של מרטין וולף, – בכיר הפרשנים הכלכליים בעולם והעורך הראשי של הפיננשל טיימס, הנחשב לכותב הכלכלי המשפיע ביותר בעולם. בהרצאתו שכותרתה “שינוי רדיקלי בשיטת ייצור הכסף” אומר וולף כי “הגיע העת להפקיע מהבנקים הפרטיים את הכוח ליצור כסף

שטר

שטר כסף מתקופת שושלת יואן 1287

ואני לתומי חשבתי שמישהו כאן התבלבל. הרי הבנקים לא מייצרים כסף, המדינה היא זו שמייצרת את הכסף והבנקים הם רק מנהלים אותו. כלומר, הבנקים מקבלים הפקדות של כסף מאנשים שיש להם ומלווים את אותו הכסף, לאנשים שאין להם. אז זהו שלא. מסתבר שהאמת שונה לחלוטין. הבנקים לא מלווים לנו את הכסף שיש להם. אין להם את הכסף. מה שיש להם למעשה זו את הזכות הבלעדית לייצר אותו מהאוויר. הבנקים פשוט מייצרים כסף בכל פעם שאנחנו מבקשים מהם הלוואה

השיטה גאונית בפשטותה: אדם נכנס אל הבנק ומבקש הלוואה. כנגד מתן ההלוואה דורש הבנק ביטחונות שיבטיחו את החזר ההלוואה. רק לאחר שהבנק משוכנע לחלוטין כי הלווה מסוגל להחזיר את ההלוואה, הוא הופך את סכום החוב לכסף. פשוט על ידי הקלדתו במחשב. ההתחייבות של לווה לשלם לבנק סכום חוב זהו המנגנון שיוצר את הכסף יש מאין

הדבר המעניין הוא, שכאשר אנחנו מחזירים לבנק את החוב והריבית, הבנק מוחק את סכום הקרן המתאייד למעשה כלא היה, והכסף האמתי שנשאר הוא סכום הריבית, כרווח

הטעות כאילו הבנקים מלווים לנו כסף שנמצא בכספותיהם, מקורה בהיסטוריה האנושית הרחוקה. בימים שבו הכסף ייצג מתכות כמו זהב. בתמורה לשטר של דולר ניתן היה לקבל חתיכת זהב. במשך אלפי שנים שימש הזהב לצרכי מסחר. אלא שימים אלה לא קיימים עוד. הקשר האחרון שהיה בין הזהב לדולר האמריקני בוטל כבר בשנות ה 70 של המאה הקודמת על ידי הנשיא האמריקני ניקסון. וכיום כל הכסף המזומן הוא לא יותר מערימת ניירות, וכל המספרים שבחשבון הבנק שלכם הם לא יותר מאשר סימנים דיגיטליים שמייצגים כמה אתם חייבים לבנק או כמה הבנק חייב לכם. הערך המעשי של ערימת הניירת והאותות הדיגיטליים, נקבע רק משום שהמדינה הכריזה שזה “כסף”. לכסף הזה קוראים “כסף פיאט”. במקור הלטיני “כך יהיה”. וזאת לא שיטה חדשה. מקורה בשושלת יואן בסין של המאה ה-13  אחד מהיישומים הבולטים של תעשיית ההדפסה שהתפתחה בתקופת שושלת יואן היה הדפסת הצ’או, שטרי הכסף  של שושלת יואן שהיו עשויים מקליפת עץ התותמטבעות יואן

מטבעות מתקופת שושלת יואן

אין ספק כי שיטת ייצור הכסף – השיטה המוניטרית – היא יצירה פנטסטית. יצירה אנושית וחברתית גאונית. היא משפיעה על כל היבט בחיינו ולמעשה מאפשרת את קיומה של החברה. אלא שכיצירה חברתית היא במהותה, שייכת לציבור. השינוי הנדרש בשיטת הכסף, כפי שהוצג בהרצאתו של מרטין וולף, מתייחס אל הבעייתיות של מסירתו של המשאב הציבורי הזה, את היכולת לייצר כסף, לידיים פרטיות. העובדה שהמדינה מפקחת על פעילותם של הבנקים ברגולציה כבדה, לא מונעת מבעלי הבנק להחליט בעצמם על מדיניות מוניטרית של הזרמת כספים או מניעת הלוואות משיקולים מסחריים

הרצאתו של מרטין וולף שעסקה כזכור בצורך להכניס שינוי רדיקלי בשיטת הכסף התמקדה במסר שקורא להחזיר את סמכויות הדפסת הכסף לידי המדינה. לדבריו: “התלות ההדדית בין המדינה לבין העסקים הרשאים לעשות זאת היא המקור לחלק ניכר מאי היציבות של הכלכלות שלנו. אפשר וצריך להפסיק את זה

הכתבה הבאה שודרה בחדשות ערוץ 2 – לחצו על הלינק

https://youtu.be/X1J3LbdxQ40

הכותב הינו מנטור לעסקים ומומחה לפיתוח עסקי אסטרטגי

 

Facebooklinkedinmailby feather

כסף מהאוויר

Facebooklinkedinby feather

מאת: יפתח קצור –מנטור מומחה לאסטרטגיה עסקית

 כסף. לא מה שחשבתם כולנו סוגדים לו, מתפללים אליו, מכלים את ימינו עבורו,מתמכרים אליו, מאבדים את הראש בגללו – אבל מה זה? מה זה הדבר הזה שכולנו קוראים לו כסף? מאיפה הוא בא בכלל? מי עומד מאחריו? נראה לכם טריוויאלי? ממש לא! כסף הוא לא מה שחשבתםלמרות הנטייה הטבעית לחשוב שכסף הוא דבר מוחשי כמו השטרות והמטבעות שבכיסנו, האמת היא שכסף מזומן, שנוצר על ידי ממשלות מהווה רק כ 5% מהכסף שבמחזור. יתר 95% הכסף אינו קיים, והוא מבוסס רק על לולאות פיננסיות של התחייבויות להחזיר הלוואות

Untitled (3)

רובנו בטוחים שהכסף בא מבנק ישראל שמלווה את הכסף לבנקים שמצידם מלווים את הכסף לנו. אז זהו שלא. המציאות היא שהבנקים פשוט יוצרים כסף מהאוויר. כדי להבין את הרעיון המוזר הזה בואו נדמיין בנק חדש לחלוטין שרק מתחיל לפעול. אין בבנק הזה אף הפקדה ועדיין לא מתנהל בו אף חשבון. הכסף היחיד שיש לבנק הזה הוא הון ראשוני, כסף מזומן שהפקידו בעלי הבנק במטבעות ובשטרות שהודפסו על ידי בנק ישראל

לצורך הדוגמא בואו נניח שסכום הכסף המזומן שהופקד בכספות הבנק עומד על סך 1333.33 שקל. זהו. זה כל הכסף שנמצא בכספת הבנק. זהו הון הליבה הבסיסי של הבנק על פי החוק בנק רשאי להלוות סכום גבוה יותר מסך כמות הכסף המזומן שנמצאת ברשותו. כמה יותר? בנק ישראלי רשאי להתחייב לשלם פי שבע וחצי מסכום הון הליבה שנמצא בידו. כלומר, אם בכספת הבנק קיים הון של 1333.33 שקלים, הבנק רשאי להלוות סכום הגבוה פי שבע וחצי – כלומר 10,000 ₪ הרעיון מתבסס על סטטיסטיקה. מכיוון שמבחינה סטטיסטית לא סביר שכל לקוחות הבנק יבואו ביום אחד למשוך את כל פיקדונותיהם, הבנק לא חייב להחזיק אצלו את כל סכום הפיקדונות, אלא רק הון קטן יחסית שמכונה בשמות כמו  “יחס רזרווה”, “ריתוק הון” או “הלימות הון” – ביחס המחושב על פי נוסחה ידועה.

 נחזור אל הבנק החדש שלנו. הלקוח הראשון שנכנס אל הבנק מעוניין לקבל אשראי בסכום של 10,000 שקלים כדי לערוך בר-מצווה לבן. הלקוח מציע לבנק בטוחה, ומתחייב להחזיר את הכסף בתוספת ריבית הבנק מאשר ללקוח את ההלוואה ופשוט מקליד במחשב סכום של 10,000 שקלים המופעים עכשיו בחשבונו של הלקוח. אני מקווה שאתם זוכרים שלמעשה לבנק אין 10,000 שקלים. יש לו רק 1333.33 שקלים במזומן. אבל הבנק שמתבסס על התחייבות הלקוח לשלם את ההלוואה, פשוט כותב את סכום ההלוואה וזהו. הכסף נוצר. פשוט מהאוויר. זה נשמע כמו רעיון דמיוני לחלוטין אבל זו היא המציאות. המשך הסיפור מעניין לא פחות: הלווה שלנו משלם לאולם השמחות את אותם 10,000 השקלים שלא קיימים באמת, ובעל האולם מפקיד את התשלום שקיבל בחשבון הבנק שלו עכשיו הבנק שבו הפקיד בעל אולם השמחות 10,000 שקל שלא קיימים באמת, רשאי להלוות 92.5% מסכום ההפקדה. כלומר, על בסיס הכסף שלא באמת קיים, רשאי הבנק לייצר עוד 9,250 שקל שלא באמת קיימים, להלוות אותם ולקבל עליהם ריבית. שהיא דווקא כן קיימת. כי אותה הלווה חייב לשלם. כי אם הוא לא יחזיר את ההלוואה בתוספת הריבית הוא יאבד את הבטוחה שנתן לבנק. את הדירה שלו או את האוטו

וכך בטור הנדסי שמבוסס על התחייבות של מישהו לשלם חוב, שנוצר מחוב, על גבי חוב, על גבי חוב, נוצר הר חוב של כסף ווירטואלי שכולו מבוסס על הון ראשוני, קטן ומזומן, אותו מייצרת המדינה, בשיטה המאפשרת לבנקים לייצר ממנו כסף ככל שהלווים יוכלו ללוות כמובן שכל המבנה הפיננסי המרהיב והגאוני הזה המכונה “השיטה המוניטארית” שעליו מבוססת כלכלת העולם, מפוקח ברגולציות מחמירות ופועל תחת מגבלות שונות, וכל עוד אנשים מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם ולשלם את ההלוואות, וכמובן את הריבית להלוואות, השיטה עובדת מצוין ומעשירה בעיקר את הבנקים שגוזרים קופון מכל הלוואה. אבל כאשר אנחנו מוסיפים את מרכיב הריבית לחוב, ברור שבסופו של דבר – אין מספיק כסף לשלם את כל ההלוואות והשאלה המטרידה כמובן היא, מה יקרה אם אנשים לא יוכלו יותר לשלם את חובותיהם וההלוואות לא תוחזרנה? ואם רובו של הכסף למעשה אינו קיים, מה יקרה ביום התאורטי בו ירצו כולם להוציא את כספם מהבנק

לחצו כאן לקריאת המאמר המפורט

?זקוקים לייעוץ עסקי

לחצו כאן 

Facebooklinkedinmailby feather