מאת: יפתח קצור – מנטור לעסקים ומומחה לאסטרטגיה עסקית
למרות הנטייה הטבעית לחשוב שכסף הוא דבר מוחשי כמו השטרות והמטבעות שבכיסנו, האמת היא שכסף מזומן, שנוצר על ידי ממשלות מהווה רק כ 5% מהכסף שבמחזור. יתר 95% הכסף אינו קיים, והוא מבוסס רק על לולאות פיננסיות המבוססות על התחייבויות להחזיר הלוואות, במה שמכונה “כלכלת חוב”
כלכלה וירטואלית- למעשה רוב הכלכלה שלנו היא וירטואלית. עסקאות קטנות מתבצעות עדיין במזומן, אבל רוב הפעילות העסקית והאישית שלנו מבוססת על העברת כספים דיגיטלית באמצעים אלקטרוניים. הכסף שלנו מעולם לא היה וירטואלי יותר. הועדה שעל הקמתה הכריזה לאחרונה המדינה, לבחינת צמצום השימוש בכסף מזומן ומעבר למטבע דיגיטאלי בישראל, מספקת לנו הצצה אל העתיד הלא רחוק שבו מטבעות וירטואליים יניעו את הכלכלה
Second life
משחק אינטרנטי ווירטואלי שיצר מערכת כלכלית, המאפשרת משתתפי המשחק לסחור ביניהם בסחורות ובשירותים ולשלם עבורם ב”דולר” ווירטואלי, שאותו ניתן להמיר למטבע ריאלי בעולם האמיתי. המטבע הוירטואלי המכונה “לינדן דולר” היה רק שלב ראשוני באבולוציה של הכסף הווירטואלי, מעיין חימום מנועים לקראת הדבר האמיתי.המטבע הווירטואלי הראשון שמנסה לעשות את השינוי ולמעשה סולל את הדרך הוא ה “ביטקוין“. זהו מטבע וירטואלי, שלא שייך לאף מדינה או בנק, והערך הכלכלי שלו מבוסס על ערך מתמטי. הביטקוין נוצר בשנת 2009 על ידי מתכנת אנונימי המסתתר תחת שם בדוי סאטושי נקאמוטו, אשר יצר פרוטוקול תקשורת בין מחשבים ושיטה מבוססת אלגוריתם על פיו הנפקת מטבע (“כריית מטבע”) מתאפשרת באמצעות פיתרון ממוחשב של בעיות מתמטיות מסובכות. מעבר להיות מטבע בעל ערך כלכלי יוצר הביטקוין מודל של פעילות פיננסית דיגיטלית, שאינה נשלטת על ידי מדינות או תאגידי פיננסים. כך מאפשר הביטקוין לכל אחד מאיתנו לנהל את כספו בעצמו וללא יכולת להתערבות של אף גורם ולהעביר תשלומים בין משתמשים, באופן ישיר וללא מעורבות של בנק או מערכת סליקה רשמית אשר תפקח ותיגבה עמלות בתהליך
כסף דיגיטלי- העברת כסף וירטואלי ישירות מאדם לאדם, באופן חופשי ממגבלות של גבולות מדיניים או מתווכים גוזרי קופונים, הוא תהליך התפתחותי בלתי נמנע של הכלכלה הדיגיטלית . המפסידים היחידים מהתהליך הם הגורמים אשר עד כה עשו כסף מחומות ההגנה ומהמגבלות המוטלות על הבנקאות המסורתית. המודל הזה יוצר כאב ראש חדש למערכות הפיננסיות והמשפטיות. המודל החדשני הזה שבו אני יכול להעביר את הכסף ישירות לצד השני, ללא צורך בשירותיו של גורם מתווך כמו בנק או מערכת סליקה, מייתר את המודל העסקי היוצר לבנקים את רווחיהם כמתווכי כסף ומשנה למעשה גם את יכולת המדינה לשלוט בכסף ולגבות מאיתנו מיסים – ויתכן שזהו הרקע הנכון להבין את הקמתה בישראל של הוועדה לבחינת המעבר למטבע דיגיטלי, שהוקמה לכאורה כדי להלחם בהון השחור, אולם למעשה מתוך כוונה להציב תשובה רגולטורית לאיום שמציבה הכלכלה הדיגיטלית ווירטואלית על יכולת המדינה לשלוט בכסף. הפיכתו של הכסף לביט דיגיטלי מאפשרת לחברות וליחידים לשנע אותו באופן יעיל ומאובטח יותר, מהיר, מיידי וזול. כל זמן שהרגולציה והחוק אינם מגבילים את השימוש באמצעים דיגיטליים לניהול כספים, דווקא בעלי העסקים הקטנים הם אלה אשר עשויים להיות המרוויחים הגדולים משימוש בכסף הווירטואלי. השליטה המלאה של העסק בהליך קבלת התשלום וזאת מבלי שלאף גורם תהיה יכולת להקפיא את התשלום או לעכבו, הרווח הנובע מקבלת תשלומים – פטורים לחלוטין מכל עמלה לגורמי סליקה ואשראי למיניהם, והיכולת לנהל מערכת בנק עצמאית, אלו הם יתרונות משמעותיים עבור המשתמש בין אם תאגיד עסקי, או אדם פרטי.
שינוי העולם הכלכלי- אין ספק שהרגולציות והמערכות הבנקאיות ינסו להלחם בתופעה הזו המאיימת על ההגמוניה שלהם ועל שליטתם במערכות הפיננסיות. אבל העולם הכלכלי צועד לשינוי. כבר עכשיו ניתן להמר שהשפעתו של המטבע הווירטואלי על חיינו הכלכליים תהיה דרמטית. וכמו שכבר קרה לא אחת במהפכה הדיגיטלית, קובעי המדיניות הכלכלית יגלו מהר מאד שכדאי להם להשתלב במגמה במקום לנסות ולעצור אותה.