כסף מהאוויר

Facebookgoogle_pluslinkedinby feather

מאת: יפתח קצור –מנטור מומחה לאסטרטגיה עסקית

 כסף. לא מה שחשבתם כולנו סוגדים לו, מתפללים אליו, מכלים את ימינו עבורו,מתמכרים אליו, מאבדים את הראש בגללו – אבל מה זה? מה זה הדבר הזה שכולנו קוראים לו כסף? מאיפה הוא בא בכלל? מי עומד מאחריו? נראה לכם טריוויאלי? ממש לא! כסף הוא לא מה שחשבתםלמרות הנטייה הטבעית לחשוב שכסף הוא דבר מוחשי כמו השטרות והמטבעות שבכיסנו, האמת היא שכסף מזומן, שנוצר על ידי ממשלות מהווה רק כ 5% מהכסף שבמחזור. יתר 95% הכסף אינו קיים, והוא מבוסס רק על לולאות פיננסיות של התחייבויות להחזיר הלוואות

Untitled (3)

רובנו בטוחים שהכסף בא מבנק ישראל שמלווה את הכסף לבנקים שמצידם מלווים את הכסף לנו. אז זהו שלא. המציאות היא שהבנקים פשוט יוצרים כסף מהאוויר. כדי להבין את הרעיון המוזר הזה בואו נדמיין בנק חדש לחלוטין שרק מתחיל לפעול. אין בבנק הזה אף הפקדה ועדיין לא מתנהל בו אף חשבון. הכסף היחיד שיש לבנק הזה הוא הון ראשוני, כסף מזומן שהפקידו בעלי הבנק במטבעות ובשטרות שהודפסו על ידי בנק ישראל

לצורך הדוגמא בואו נניח שסכום הכסף המזומן שהופקד בכספות הבנק עומד על סך 1333.33 שקל. זהו. זה כל הכסף שנמצא בכספת הבנק. זהו הון הליבה הבסיסי של הבנק על פי החוק בנק רשאי להלוות סכום גבוה יותר מסך כמות הכסף המזומן שנמצאת ברשותו. כמה יותר? בנק ישראלי רשאי להתחייב לשלם פי שבע וחצי מסכום הון הליבה שנמצא בידו. כלומר, אם בכספת הבנק קיים הון של 1333.33 שקלים, הבנק רשאי להלוות סכום הגבוה פי שבע וחצי – כלומר 10,000 ₪ הרעיון מתבסס על סטטיסטיקה. מכיוון שמבחינה סטטיסטית לא סביר שכל לקוחות הבנק יבואו ביום אחד למשוך את כל פיקדונותיהם, הבנק לא חייב להחזיק אצלו את כל סכום הפיקדונות, אלא רק הון קטן יחסית שמכונה בשמות כמו  “יחס רזרווה”, “ריתוק הון” או “הלימות הון” – ביחס המחושב על פי נוסחה ידועה.

 נחזור אל הבנק החדש שלנו. הלקוח הראשון שנכנס אל הבנק מעוניין לקבל אשראי בסכום של 10,000 שקלים כדי לערוך בר-מצווה לבן. הלקוח מציע לבנק בטוחה, ומתחייב להחזיר את הכסף בתוספת ריבית הבנק מאשר ללקוח את ההלוואה ופשוט מקליד במחשב סכום של 10,000 שקלים המופעים עכשיו בחשבונו של הלקוח. אני מקווה שאתם זוכרים שלמעשה לבנק אין 10,000 שקלים. יש לו רק 1333.33 שקלים במזומן. אבל הבנק שמתבסס על התחייבות הלקוח לשלם את ההלוואה, פשוט כותב את סכום ההלוואה וזהו. הכסף נוצר. פשוט מהאוויר. זה נשמע כמו רעיון דמיוני לחלוטין אבל זו היא המציאות. המשך הסיפור מעניין לא פחות: הלווה שלנו משלם לאולם השמחות את אותם 10,000 השקלים שלא קיימים באמת, ובעל האולם מפקיד את התשלום שקיבל בחשבון הבנק שלו עכשיו הבנק שבו הפקיד בעל אולם השמחות 10,000 שקל שלא קיימים באמת, רשאי להלוות 92.5% מסכום ההפקדה. כלומר, על בסיס הכסף שלא באמת קיים, רשאי הבנק לייצר עוד 9,250 שקל שלא באמת קיימים, להלוות אותם ולקבל עליהם ריבית. שהיא דווקא כן קיימת. כי אותה הלווה חייב לשלם. כי אם הוא לא יחזיר את ההלוואה בתוספת הריבית הוא יאבד את הבטוחה שנתן לבנק. את הדירה שלו או את האוטו

וכך בטור הנדסי שמבוסס על התחייבות של מישהו לשלם חוב, שנוצר מחוב, על גבי חוב, על גבי חוב, נוצר הר חוב של כסף ווירטואלי שכולו מבוסס על הון ראשוני, קטן ומזומן, אותו מייצרת המדינה, בשיטה המאפשרת לבנקים לייצר ממנו כסף ככל שהלווים יוכלו ללוות כמובן שכל המבנה הפיננסי המרהיב והגאוני הזה המכונה “השיטה המוניטארית” שעליו מבוססת כלכלת העולם, מפוקח ברגולציות מחמירות ופועל תחת מגבלות שונות, וכל עוד אנשים מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם ולשלם את ההלוואות, וכמובן את הריבית להלוואות, השיטה עובדת מצוין ומעשירה בעיקר את הבנקים שגוזרים קופון מכל הלוואה. אבל כאשר אנחנו מוסיפים את מרכיב הריבית לחוב, ברור שבסופו של דבר – אין מספיק כסף לשלם את כל ההלוואות והשאלה המטרידה כמובן היא, מה יקרה אם אנשים לא יוכלו יותר לשלם את חובותיהם וההלוואות לא תוחזרנה? ואם רובו של הכסף למעשה אינו קיים, מה יקרה ביום התאורטי בו ירצו כולם להוציא את כספם מהבנק

לחצו כאן לקריאת המאמר המפורט

?זקוקים לייעוץ עסקי

לחצו כאן 

Facebookgoogle_pluslinkedinmailby feather

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *