October, 2014

now browsing by month

 

בדידותו של המנכ”ל

יועץ עסקי
Facebooklinkedinby feather

רק מעט בעלי עסק עצמאי או סטארטאפ צופים את ההשלכות הרגשיות הכרוכות בהחלטה לפתוח עסק עצמאי. לכן הם מופתעים כאשר הם נתקלים בתחושת הבדידות והשפעתה המזיקה על העסק והחיים בכלל

בעל סטארטאפ או בעל עסק עצמאי הוא בדרך כלל מקבל ההחלטות היחיד בעסק. הוא מתמודד עם המשימה היומית של להחליט כל דבר ויומו עמוס בהחלטות שבחלקן עשויות לחרוץ  את גורל העסק. בעלי עסקים רבים חשים כאילו הם לבד בעולם, ושאין אף אחד שיכול לתמוך בהם, אך האמת היא שלא משנה באיזה ענף אתם פועלים, כולנו נמצאים באותה הסירה, לכולנו יש את אותן בעיות

 לקחת החלטה עסקית פירושה לדעת ‘לחתוך’. מאחר ובני האדם נוטים להתמקד במה שהם מפסידים יותר מאשר במה שהם מרוויחים, הרי שכל החלטה שאנחנו מקבלים מרמזת עבורנו על הפסד אפשרי, כך שהעומס הנפשי המוטל על בעל עסק עצמאי שנאלץ לקבל החלטות רבות מדי, עשוי לגרום בסופו של דבר לשחיקה נפשית, ולהוביל מן הסתם ללקיחת החלטות פזיזות, לבחירות רעות, או גרוע מכל – להוביל את המחליט להחליט שלא להחליט בכלל.pug-1209129_1920

כיום יש לנו גישה למידע עסקי יותר מאשר אי פעם בעבר, אבל האירוניה היא שאנחנו מרגישים הרבה פחות מבינים והרבה יותר המומים משפע המידע. ובנוסף, ככל שאוטוסטראדת המידע מציפה אותנו באפשרויות, משאבי הזמן שלנו נותרים מוגבלים ובייחוד זמנו של בעל סטארטאפ או העסק העצמאי הבודד הרץ לבדו למרחקים ארוכים וחייב להיות מסוגל לדוג תוך תנועה מידע רלוונטי, לנתח אותו להסיק ממנו מסקנות ולקבל החלטות חכמות

שפע המידע והצורך שלנו לברור מתוכו את המסקנות הנכונות על בסיס יומי קבוע יוצר אצל בעל העסק את בעיית “עייפות ההחלטה”, ובהתחשב בכך שהרוב המכריע של ההחלטות העסקיות נופלות על בעל העסק לבדו, הרי שתופעת “עייפות ההחלטה” בסטארטאפ או אצל בעל עסק היא דבר בלתי נמנע

כדי להגיע לביצועים טובים בעסק ולהיות מסוגל להחליט החלטות נכונות – עלינו ליצור את התנאים שיאפשרו לנו למקסם את היכולת שלנו לקבל את ההחלטות. אחד הדברים החשובים שבעל עסק עצמאי צריך לשאול את עצמו ולהגדיר בכנות הוא עד היכן מגיע תחום המומחיות שלו. האם הוא טוב בשיווק? בכספים? בניהול התפעול?

הצורך של בעל עסק עצמאי לפעול בו זמנית בכל החזיתות לא משנה את העובדה הפשוטה שאנחנו לא יכולים להיות טובים בכל דבר. לכל אחד מאיתנו יש כישורים ויכולות המבדלים ומייחדים אותנו. במקום להתיש את עצמו בקבלת אין ספור החלטות לבד, בעל עסק עצמאי חייב להקיף את עצמו ביועצים מיומנים בתחומם, בעלי ידע ומומחיות, ולאפשר להם לסייע לו לקחת את ההחלטות הטובות ביותר.  כך הוא יחוש פחות בודד ויוכל להתמקד בפיתוח והצמחת העסק

?זקוקים לסיעור מוחות עסקי

לחצו כאן

Facebooklinkedinmailby feather

כסף מהאוויר

Facebooklinkedinby feather

מאת: יפתח קצור –מנטור מומחה לאסטרטגיה עסקית

 כסף. לא מה שחשבתם כולנו סוגדים לו, מתפללים אליו, מכלים את ימינו עבורו,מתמכרים אליו, מאבדים את הראש בגללו – אבל מה זה? מה זה הדבר הזה שכולנו קוראים לו כסף? מאיפה הוא בא בכלל? מי עומד מאחריו? נראה לכם טריוויאלי? ממש לא! כסף הוא לא מה שחשבתםלמרות הנטייה הטבעית לחשוב שכסף הוא דבר מוחשי כמו השטרות והמטבעות שבכיסנו, האמת היא שכסף מזומן, שנוצר על ידי ממשלות מהווה רק כ 5% מהכסף שבמחזור. יתר 95% הכסף אינו קיים, והוא מבוסס רק על לולאות פיננסיות של התחייבויות להחזיר הלוואות

Untitled (3)

רובנו בטוחים שהכסף בא מבנק ישראל שמלווה את הכסף לבנקים שמצידם מלווים את הכסף לנו. אז זהו שלא. המציאות היא שהבנקים פשוט יוצרים כסף מהאוויר. כדי להבין את הרעיון המוזר הזה בואו נדמיין בנק חדש לחלוטין שרק מתחיל לפעול. אין בבנק הזה אף הפקדה ועדיין לא מתנהל בו אף חשבון. הכסף היחיד שיש לבנק הזה הוא הון ראשוני, כסף מזומן שהפקידו בעלי הבנק במטבעות ובשטרות שהודפסו על ידי בנק ישראל

לצורך הדוגמא בואו נניח שסכום הכסף המזומן שהופקד בכספות הבנק עומד על סך 1333.33 שקל. זהו. זה כל הכסף שנמצא בכספת הבנק. זהו הון הליבה הבסיסי של הבנק על פי החוק בנק רשאי להלוות סכום גבוה יותר מסך כמות הכסף המזומן שנמצאת ברשותו. כמה יותר? בנק ישראלי רשאי להתחייב לשלם פי שבע וחצי מסכום הון הליבה שנמצא בידו. כלומר, אם בכספת הבנק קיים הון של 1333.33 שקלים, הבנק רשאי להלוות סכום הגבוה פי שבע וחצי – כלומר 10,000 ₪ הרעיון מתבסס על סטטיסטיקה. מכיוון שמבחינה סטטיסטית לא סביר שכל לקוחות הבנק יבואו ביום אחד למשוך את כל פיקדונותיהם, הבנק לא חייב להחזיק אצלו את כל סכום הפיקדונות, אלא רק הון קטן יחסית שמכונה בשמות כמו  “יחס רזרווה”, “ריתוק הון” או “הלימות הון” – ביחס המחושב על פי נוסחה ידועה.

 נחזור אל הבנק החדש שלנו. הלקוח הראשון שנכנס אל הבנק מעוניין לקבל אשראי בסכום של 10,000 שקלים כדי לערוך בר-מצווה לבן. הלקוח מציע לבנק בטוחה, ומתחייב להחזיר את הכסף בתוספת ריבית הבנק מאשר ללקוח את ההלוואה ופשוט מקליד במחשב סכום של 10,000 שקלים המופעים עכשיו בחשבונו של הלקוח. אני מקווה שאתם זוכרים שלמעשה לבנק אין 10,000 שקלים. יש לו רק 1333.33 שקלים במזומן. אבל הבנק שמתבסס על התחייבות הלקוח לשלם את ההלוואה, פשוט כותב את סכום ההלוואה וזהו. הכסף נוצר. פשוט מהאוויר. זה נשמע כמו רעיון דמיוני לחלוטין אבל זו היא המציאות. המשך הסיפור מעניין לא פחות: הלווה שלנו משלם לאולם השמחות את אותם 10,000 השקלים שלא קיימים באמת, ובעל האולם מפקיד את התשלום שקיבל בחשבון הבנק שלו עכשיו הבנק שבו הפקיד בעל אולם השמחות 10,000 שקל שלא קיימים באמת, רשאי להלוות 92.5% מסכום ההפקדה. כלומר, על בסיס הכסף שלא באמת קיים, רשאי הבנק לייצר עוד 9,250 שקל שלא באמת קיימים, להלוות אותם ולקבל עליהם ריבית. שהיא דווקא כן קיימת. כי אותה הלווה חייב לשלם. כי אם הוא לא יחזיר את ההלוואה בתוספת הריבית הוא יאבד את הבטוחה שנתן לבנק. את הדירה שלו או את האוטו

וכך בטור הנדסי שמבוסס על התחייבות של מישהו לשלם חוב, שנוצר מחוב, על גבי חוב, על גבי חוב, נוצר הר חוב של כסף ווירטואלי שכולו מבוסס על הון ראשוני, קטן ומזומן, אותו מייצרת המדינה, בשיטה המאפשרת לבנקים לייצר ממנו כסף ככל שהלווים יוכלו ללוות כמובן שכל המבנה הפיננסי המרהיב והגאוני הזה המכונה “השיטה המוניטארית” שעליו מבוססת כלכלת העולם, מפוקח ברגולציות מחמירות ופועל תחת מגבלות שונות, וכל עוד אנשים מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם ולשלם את ההלוואות, וכמובן את הריבית להלוואות, השיטה עובדת מצוין ומעשירה בעיקר את הבנקים שגוזרים קופון מכל הלוואה. אבל כאשר אנחנו מוסיפים את מרכיב הריבית לחוב, ברור שבסופו של דבר – אין מספיק כסף לשלם את כל ההלוואות והשאלה המטרידה כמובן היא, מה יקרה אם אנשים לא יוכלו יותר לשלם את חובותיהם וההלוואות לא תוחזרנה? ואם רובו של הכסף למעשה אינו קיים, מה יקרה ביום התאורטי בו ירצו כולם להוציא את כספם מהבנק

לחצו כאן לקריאת המאמר המפורט

?זקוקים לייעוץ עסקי

לחצו כאן 

Facebooklinkedinmailby feather